Halide Edip Adıvar: דמות חלוצה בספרות טורקית, פוליטיקה והתנועה הלאומית

״אני אישה טורקייה שאוהבת את ארצם וסבלה למענה.״ מילים אלו, שנאמרו על ידי חלידה אדיפ אדיוואר, מגלמות את רוחה של אישה שלא רק הייתה עדה, אלא גם עיצבה באופן פעיל את מסעה הסוער של טורקיה, מתקופת שקיעתה של האימפריה העות'מאנית ועד לפריחתה של הרפובליקה המודרנית.

חלידה אדיפ אדיוואר, שנולדה בשנת 1882 בלב האימפריה העות'מאנית, באיסטנבול, חייה היו שזורים באירועים סוציו-פוליטיים משמעותיים של תקופתה. מעבר על חייה נותן לנו עדשה ייחודית להביט על השינויים שעברה טורקיה, משנותיה האחרונות של האימפריה העות'מאנית ועד לעלייתה של הרפובליקה הטורקית המודרנית.

ילדותה המוקדמת של חלידה אדיפ אדיוואר

חלידה אדיפ אדיוואר הייתה בתו של המזכיר הראשי בארמון האימפריה העות'מאנית, מהמט אדיפ ביי מסלוניקי, ובדריפם חנאם. מותה המוקדם של אמה השליך צל על ילדותה, מה שהוביל אותה לבלות חלק ניכר ממנה תחת טיפוחה של סבתה.

הסביבה בה גדלה הבטיחה שהיא לא תהיה ילדה רגילה. לאחר שחזרה לבית אביה לאחר נישואיו השניים, היא למדה בקולג' האמריקאי. זה שודרג על ידי שיעורים מאישים מוערכים: ריזה טבפיק סיפק לה תובנות לספרות ולפילוסופיה טורקית, סalih זקי הכיר לה את המתמטיקה, ו-שוקרו אפנדי היה המדריך שלה לשפה הערבית.

התחלות מקצועיות וחיים אישיים

נישואים: בשנת 1901, מיד לאחר סיום לימודיה בקולג', היא נישאה למורה שלה, סalih זקי. ליחידת משפחה זו נולדו שני בנים. לאחר נישואיו השניים של בעלה הראשון, הם נפרדו בשנת 1911. בעקבות זאת, אימצה את שם המשפחה "אדיפ" בכתיביה. מאוחר יותר, בשנת 1917, בזמן שהייתה בסוריה, נישאה לד"ר אדנן אדיוואר, אותו הכירה מימי לימודיה.

מאמצים ספרותיים: בעידודה של המורה שלה לאנגלית, היא תרגמה את "האם" מאת ג'ון אבת. יצירה זו, שפורסמה בשם "Mader", זיכתה אותה בפרס "Şefkat Nişanı" מסולטאן עבדול חמיד. הכרזת עידן החוקה השני בשנת 1908 סימנה את תחילתה של מסעה הספרותי.

גלות: בשל כתביה ועמדתה הפוליטית, בעקבות אירוע ה-31 במרץ היא נאלצה לברוח למצרים, ומאוחר יותר לעבור לאנגליה. עם זאת, התייצבות האירועים הביאה אותה חזרה לטורקיה בשנת 1909, שם חלידה אדיפ אדיוואר לימדה ב-Dârülmuallimât.

פעילויות ספרותיות & פוליטיות

עיתונאות: תחת שם העט "חלידה סalih", היא החלה את מסעה בכתיבה בעיתון טנין, תחת הנהגתו של טבפיק פיקרט. למרות איומים, היא התמידה, ותרומה לפרסומים רבים.

פעילות: התלהבותה של חלידה אדיפ אדיוואר הייתה בולטת במהלך אירוע ה-31 במרץ, מהומה פוליטית. מחשש להתנקשות, היא ברחה למצרים, אך חזרה בשנת 1909 והמשיכה בפעילותה הספרותית.

תרומות: בתפקידה כמורה ומפקחת בבתי ספר לבנות, היא צפתה ברחובותיה האחוריים של איסטנבול, שהיוו השראה לרומן המפורסם שלה, "Sinekli Bakkal". במהלך מלחמת הבלקן, היא ייסדה את איגוד הנשים הראשון, Teali-i Nisvan Cemiyeti.

תקופת מלחמת העולם הראשונה: בתוך המהומות של מלחמת העולם הראשונה, כתביה של חלידה אדיפ אדיוואר אימצו לאומנות נלהבת, ניכרת ברומן שלה משנת 1917 Mev'ud Hüküm ובמחזה Kenan Çobanları. בעקבות המלחמה, היא תמכה בהתנגדות מאורגנת לכיבוש, ייסדה יחד את האגודה המשפיעה של עקרונות וילסון. הכיבוש היווני של איזמיר ב-1919 הצית עוד יותר את פעילותה. נאומיה הכוחניים, במיוחד בסולטנהמת, חיזקו את מנהיגותה בתנועה הלאומית. תקופה זו גם ראתה את לידתו של Anadolu Ajansı (AA), סוכנות החדשות שהיא תכננה עם יונוס נדי לחזק את המאבק לעצמאות, אשר, בתמיכתו של אטאטורק, הושקה ב-1920.

התנגדות לכיבוש: לאחר הכיבוש של איזמיר בשנת 1919, חלידה אדיפ אדיוואר הביעה נחרצות את התנגדותה בפגישות שונות, ובפרט השאירה רושם מתמשך עם נאומה בסולטנהמת.

פוליטיקה: לאחר התנועה הלאומית, בשל חילוקי דעות פוליטיים, חלידה אדיפ ובעלה עזבו את טורקיה בשנת 1924. במהלך גלותה עד 1939 (למעט ביקור קצר ב-1935), היא הפכה לשגרירה לא רשמית של טורקיה, ונשאה נאומים וכתבה מאמרים, בעיקר באנגליה.

אנטולו אג'אנסי (AA): שיחות עם יונוס נדי הובילו לרעיון להקים סוכנות חדשות. השם "אנטולו אג'אנסי" נולד מההבנה המשותפת שלהם שאנטוליה תמלא תפקיד מרכזי בהצלת האומה. תמיכתו של מוסטפה כמאל פאשה חיזקה את הרעיון, ואנטולו אג'אנסי הוקמה רשמית ב-6 באפריל 1920. עם השנים, AA גדלה למקור חדשות עולמי מרכזי, המספק חדשות בשפות רבות, כולל 13 שפות שונות.

זכויות נשים וחינוך: בתחילת הקריירה שלה, היא הדגישה מאוד את חינוך הנשים והילדים. חלידה אדיפ אדיוואר הייתה כוח מרכזי מאחורי החברה Teâli-i Nisvân, לקידום השתתפותן הפעילה של הנשים בחיים החברתיים.

תפקיד במלחמת הבלקן: בתקופה הסוערת הזו, שירתה כאחות בבתי חולים שהוקמו על ידי החברה Teâli-i Nisvân.

קשר עם מוסטפה כמאל אטאטורק: הכיבוש של איזמיר בשנת 1919 ראה את חלידה אדיפ אדיוואר נושאת נאומים נלהבים, ומגייסת עבור התנועה הלאומית. הקשר החזק שלה עם מוסטפה כמאל אטאטורק, מייסד טורקיה המודרנית, החל סביב תקופה זו. יחסיהם המקצועיים התאפיינו בהערכה הדדית ובחילופי דעות אינטלקטואליים עזים.

יצירותיה של חלידה אדיפ אדיוואר

רומנים:

• Heyula (1908) – רוח רפאים
• Raik’in Annesi (1909) – אמה של רייק
• Seviye Talip (1910) – סבייה טליפ
• Handan (1912) – חנדן (אותו דבר, כי זה שם פרטי)
• Yeni Turan (1912) – טוראן החדשה
• Son Eseri (1913) – יצירתה האחרונה
• Mev’ud Hüküm (1918) – פסק דין מבטיח
• Ateşten Gömlek (1923) – חולצה מאש
• Vurun Kahpeye (1923) – הכה את הזונה
• Kalp Ağrısı (1924) – כאב לב
• Zeyno’nun Oğlu (1928) – בנה של זיינו
• Sinekli Bakkal (1936) – החנווני עם הזבובים
• Yolpalas Cinayeti (1937) – רצח יולפלאס
• Tatarcık (1939) – הטטארי הקטן
• Sonsuz Panayır (1946) – היריד הנצחי
• Döner Ayna (1954) – מראה מסתובבת
• Akile Hanım Sokağı (1958) – רחוב אקילה חנאם
• Kerim Ustanın Oğlu (1958) – בנו של המאסטר קרים
• Sevda Sokağı Komedyası (1959) – קומדיית רחוב אהבה
• Çaresaz (1961) – נואש
• Hayat Parçaları (1963) – חתיכות חיים

סיפורים קצרים:

• İzmir’den Bursa’ya (עם יעקוב קדרי, פליח ריפקי ומחמט אסים אוֹס, 1922) – מאזמיר לבורסה
• Harap Mabetler (1911) – מקדשים הרוסים
• Dağa Çıkan Kurt (1922) – הזאב שעלה להר

תיאטרון:

• Kenan Çobanları (1916) – רועי קען
• Maske ve Ruh (1945) – מסכה ונפש

זיכרונות:

• Türkün Ateşle İmtihanı (1962) – משפטו של הטורקי עם אש
• Mor Salkımlı Ev (1963) – הבית עם הויסטריה הסגולה

תקציר

חלידה אדיפ אדיוואר, שנולדה באיסטנבול בשנת 1882, הייתה דמות סמלית בהיסטוריה הטורקית, הידועה ביצירותיה הספרותיות, פעילותה הפוליטית ותרומותיה המשמעותיות בשנותיה המשנות של טורקיה. קשריה עם מנהיגים כמו מוסטפה כמאל אטאטורק, מאמציה בתחום החינוך וזכויות הנשים, וייצוגה את טורקיה בחו"ל במהלך גלותה הפכו אותה לדמות בלתי נשכחת בתרבות ובתרבות הטורקית.